סבבי לחימה ומלחמה, אזעקות, כניסה למרחבים מוגנים – איך מומלץ להתנהל עם ומול הילדים?
זכרו את הקש"ת בענ"ן:
ק – קור רוח: חשוב לשדר לילדים שליטה במצב, לשמור על איפוק ולהגיב באופן ענייני. ההורים מהווים דוגמא אישית לילדיהם שנושאים אליהם עיניים תמיד.
ש – שיום רגשי: תנו לילדכם להביע את רגשותיו בדרכים יצירתיות (ציור, כתיבה, שיח, פסטלינה, משחק תפקידים וכד'). במידה והילד מתקשה לקרוא לרגש בשמו סייעו לו בכך.
ת – תחושות בגוף: שאלו את ילדכם מה הוא חווה בגופו והיכן חווה זאת באיברי הגוף השונים והציעו יחדיו פתרונות להרגעה.
ב – ביטחון: תנו לילד תחושת ביטחון באמצעות שמירה על שגרת יום ולילה עד כמה שניתן (ארוחות, מקלחות, סיפור לפני השינה), שמירה על גבולות, שימוש במילים מרגיעות ומכילות (לא לשלול ולומר: "אין לך ממה לפחד", "לא קרה כלום…זו רק אזעקה")
ע – עידוד: לעודד את הילד כל הזמן ולשקף לו את יכולותיו ומסוגלותו. הראו לו את חצי הכוס המלאה בכל מצב, את מה שיש ולא את ה'אין' ותנו תקווה לימים שקטים.
נ – נטרול אמצעי תקשורת: חשוב להקפיד על מינון מתאים של חשיפה לאמצעי התקשורת.
ן – נוכחות: נגלה נוכחות פיזית של מבוגר אחראי במרחב הביתי, נוכחות רגשית (שיתוף רגשי הדדי, הקשבה בגובה העיניים – "גם לי קשה עם המצב") ונוכחות מנטאלית (לתווך את המציאות באופן מותאם גיל – "הרעש אותו אנו שומעים זו אזעקה וזה הסימן שאנו צריכים להיכנס למרחב המוגן").
שנדע כולנו ימים שקטים ובטוחים! וזכרו, אנחנו כאן כדי להקשיב לכם ההורים!
